.

פרשת חיי שרה - חס"ה לשבת

היכן אנחנו משקיעים יותר, בטרקלין או בפרוזדור? כיצד הקב"ה מזווג זיווגים? ואיך יתכן שאדם אוכל ויחשב לו כאילו התענה? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת חיי שרה

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי י"ט חשון התשפ"ה  |  20.11.2024  |  18:00

חידוש

"גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם" (כג, ד)

מובא בשם החפץ חיים, בנוהג שבעולם אם רוצה אדם לבנות בית יפה מביא אדריכל אומן להכין לו את הבית.

ומעשה בעשיר אחד שהזמין אצלו אדריכל אומן ואמר לו, מבקש אני שתכין לי ציור של הבית, אולם בעיקר שים לב לטרקלין שיהיה גדול ונאה ביותר, אלא שאף בפרוזדור יפה אני חפץ.

לאחר שהראה לו את המקום שעליו אמור לקום הבית אמר לו לבעל הבית, בדקתי את המקום אבל אי אפשר להקים עליו גם טרקלין יפה וגם פרוזדור יפה, אם רצונך בטרקלין יפה וגדול יש הכרח להקטין את הפרוזדור, ככל שנגדיל את הפרוזדור כך ילך ויצטמצם הטרקלין. לו לעצתי תשמע הייתי לוקח מהפרוזדור ומוסיף לטרקלין כדי שנוכל לעשותו גדול ומרווח. וכן גם מנהגן של הבריות בבנין הבתים, עושים טרקלין גדול ונאה ואילו הפרוזדור חשיבותו פחותה. ואם תעשה להיפך, סופך להיות צחוק בעיני הבריות ויאמרו עליך ראו מה עשה פלוני, טרקלין אשר בו יושבים בדרך קבע ומקום לקבלת אורחים עשאו קטן וצר, ואילו הפרוזדור שאינו משמש אלא מעבר ארעי עשהו גדול ומרווח.

כך בזמן שאנו כאן בעולם הזה אנו בונים לעצמנו את הטרקלין לעולם הבא כדברי חכמינו זכרונם לברכה, ללמדך שכל מי שקנה לו דברי תורה קנה לו בית בעולם הבא, ובמקום כך אנו טורחים להגדיל וליפות את הפרוזדור.

סיפור

"מֵה' יָצָא הַדָּבָר..." (כד, נ)

מעשה בעשיר שחשקה נפשו בבחור תלמיד חכם מופלג עבור בתו, והלך אל הרה"ק ה'חתם סופר' זי"ע בבקשה שיראהו מיהו הבחור המופלג ביותר בישיבתו הרמה כי ברצונו לקחתו כחתן לבתו, השיב לו החת"ס, בסוף הזמן הנני מעביר את כל הבחורים בכור הבחינה, אז אדע בבירור בטיב כל אחד ואחד, שוב נא עתה לביתך, ולאחר שיגיע עת המבחן אשלח אליך את הבחור המיועד.

בסוף הזמן בחר החת"ס את הבחור המהולל ברוב התשבחות, נתן בידו כתב צרור וחתום - בו כתב אל הגביר 'מוכ"ז הוא הנבחר להיות חתנך לוקח בתך', וביקש ממנו שבדרכו הביתה יאריך דרכו למקום מגורי הגביר ויתן לו את האיגרת. הבחור שלא ידע איגרת זו מה טיבה וגם קצרה נפשו בדרך, לכן פנה אל אחד מחבריו אשר דר בסמיכות למגורי הגביר, וביקש ממנו שימסור מכתב זה אל הגביר, והלה הסכים לזה, בבואו אל עירו סר תחילה לבית הגביר ומסר לו את האיגרת, פתח הגביר וראה שהבחור העומד לפניו הוא המיועד לו, ומיד שלח לדבר בו נכבדות ונגמר השידוך בכי טוב. והתברר הסיבות עד שיצא לאור רצונו יתברך.

הלכה

הנהגות קודם האכילה

א. קודם אכילתו ילמד תחילה איזה שיעור (ובשחרית עם טלית ותפילין), ובזכות זה יצליח בעסקו ובמלאכתו.

ב. ילכוין בברכותיו ואכילותיו, כי בזה מקדש עצמו ברוחניות עליון, ומסיר מעליו הקלי'.

ג. יזהר מאד שיאכל תמיד בשלחן ובמפה פרוסה דרך קבע, ולא בעראי. וכן שיהיה הדור בלבושו, בכבוד גדול כמו שיושבים לפני שרים ורוזנים, כמו שכתוב (דברים יד, כג) "ואכלת לפני ה' אלהיך". "זה אלי ואנוהו" ראשי תיבות זה השלחן, אשר לפני ה'.

ד. יזהר לפנות גופו קודם האכילה, ויש בו צורך גדול לפי הסוד.

ה. טוב שיתודה קודם שיאכל, וביום שאין בו תחנון יאמר מזמור נ"א "בבא אליו נתן הנביא", כי השולחן דומה למזבח והאכילה לקרבן. ועוד שזה נקרא זובח יצרו, כי בחשבו עוונותיו לא יהיה גרגרן בזוכרו חסדי ה' עמו אעפ"י שאינו ראוי לכך.

ו. חייב אדם להתפלל על מזונו קודם האכילה, ובסידור הרש"ש כתוב לומר קודם האכילה היהי רצון הסדורה בשומע תפילה. וטוב לומר גם "מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר", שיש בו ז"ן תיבות שלא יחסר מזונו ומזון הנפש. 

ז. אם יבא עני בעוד האדם יושב על שולחנו, ישמח מאד ויתן לו פת מסעודתו אם יוכל, ועכ"פ לא ישלחנו ריקם. וטוב ליתן צדקה קודם הסעודה, לפדות כל ניצוצי קדושה שבאכילה.

ח. יזהר מאד שיהיה מלח מונח על שולחנו בכל הסעודות, ויטבל בו הפת ג' פעמים. וכן טוב להניח תמיד על שולחנו זַעַתַר (אזוב), כי סגולתם של המלח והאזוב להבריח המזיקים ולמתק הדינים.

ט. יפחת שליש ממאכלו תמיד, ואמרו רז"ל סעודה שהנאתך ממנה משוך ידך. ואם מאכל אחד ערב לו, ומסלק ידו מלאכול בכדי לסגף עצמו על חטאתיו, הוא חשוב לפניו יתברך, ועביד ומהני להיות לו כפרה. ואם יתמיד בזה, הוא פיקח, שאוכל ומתענה בבת אחת, כי מעט סיגוף זה שמסלק ידו מאכילת דבר הערב לחיכו, נרצה לו כעין תענית.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!